התשובה קיימת — במערכת אחת, במסך שסגור, או בראש של עובד שכבר סיים את היום. כדי להגיע אליה אתם מרימים טלפון ומחכים שעה.
השאלות שלמטה נשלחות בוואטסאפ, כמו כל הודעה אחרת. אין מסך לפתוח ואין סיסמה לזכור.
״תשלח לי את החשבונית של דוד מיוני״
החשבונית חוזרת אליכם בשיחה. לא צריך לפתוח מחשב, ולא צריך לבקש ממישהו במשרד שיחפש בבוקר.
- החשבונית עצמה, מהמערכת שבה היא נוצרה
- על מה היא הייתה ומתי יצאה
- אם היא שולמה, ומתי
״כמה הלקוח הזה עוד חייב לי?״
מספר אחד, ומה מרכיב אותו. לא סכום שצריך להאמין לו — אפשר לראות מאילו חשבוניות הוא מורכב.
- כמה פתוח, ומאיזה תאריך
- אילו חשבוניות עדיין לא שולמו
- מה כבר שולם, כדי שלא תתקשרו סתם
״מה נאמר ללקוח בשיחה אתמול?״
בעל עסק לא מאזין להקלטות בתשע בערב. אתם מקבלים את מה שנאמר בשיחה, בלי לשאול את מי שניהל אותה.
- מה הלקוח ביקש, ומה ענו לו
- אם הובטח משהו — מה בדיוק נאמר
- הכול מהשיחה עצמה, לא ממה שמישהו זוכר
״מי הנציג הרווחי ביותר החודש?״
גם שאלה גדולה כזאת נשלחת כהודעה רגילה, והתשובה חוזרת לטלפון גם כשאתם בדרך. מה בדיוק היא מחברת, ומה עוד אפשר לשאול בסגנון הזה — בשאלות ודאשבורדים.
מה הוא לא יעשה
הוא עונה ממה שהעסק שלכם כבר יודע — מהשיחות, מהחשבוניות ומהמערכות שחיברתם. כשהתשובה לא נמצאת שם הוא אומר שהוא לא יודע. הוא לא ממציא מספר שנשמע נכון, וזה ההבדל בין תשובה שאפשר להתקשר איתה ללקוח לבין תשובה שצריך לבדוק אחריה.
וזה לא נשאר ככה. הידע של העסק ממשיך להיבנות מהשיחות שמתנהלות אצלכם ממילא, והתשובות מדויקות יותר ככל שעובר הזמן. אתם קובעים מה נכנס לבד ומה מחכה לאישור.
העוזר עונה לכם. עובד ששואל מקבל רק את מה שאתם פתחתם לו לראות, ולא את מה שפתוח לכם.
למי זה מתאים
- בעל עסק שרוב היום שלו הוא לא מול מחשב
- מי שמקבל תשובה רק אחרי שהוא מרים טלפון לשלושה אנשים
- מנהל שרוצה לדעת מה הובטח ללקוח לפני שהוא מתקשר אליו